מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית היא סוג של הפרעה שבה אדם מציג נטייה להשתמש באוכל ככלי לוויסות רגשי וכאמצעי להתמודדות עם ייסורי נפש ומצוקות רגשיות, לרבות מפחד וחרדה, לחץ ומתח, עצב ודיכאון, תסכול, בדידות, שעמום וריקנות.
תופעת אכילה רגשית מתבטאת ב"התקפי אכילה", כלומר אכילת יתר כפייתית וצריכת מזון רב (ובעיקר מאכלים עתירי קלוריות ו"מנחמים") בתוך זמן קצר.
התחושה המידית יכולה להיות נחמה ורוגע, אך יהיו אלו תופעות מתעתעות וקצרות מועד. לאחר התקף האכילה, עלולים לעלות רגשות שליליים כמו אשמה, בושה ואפילו גועל, אשר יכולים להוביל בתורם להתקף אכילה נוסף.
כאשר האכילה הרגשית מתקבעת כהרגל יומיומי ודפוס התנהגות כרוני, נוצר מעגל הקסמים הרסני שעלול לפגוע משמעותית באיכות החיים ולהוביל לתופעות נלוות כמו השמנת יתר, הפרעות אכילה, הפרעות בדימוי הגוף והפרעות במצב הרוח.
לעיתים, האכילה הרגשית תנבע מהפרעות נפש אחרות כמו חרדה ודיכאון, כאשר התקפי האכילה רק יחריפו את המצב ויקשו על ההתמודדות.
מטבע הדברים, מי שסובלים מהתופעה שואלים את עצמם האם יש דרך החוצה ואיך לשלוט באכילה רגשית. החדשות הטובות הן שאכן ישנן דרכי התמודדות אשר עם התמדה ועקביות יכולות לסייע רבות בפתרון הבעיה.
בדף הבא נדון בכל ההיבטים של התופעה וננסה להבין איך להתמודד עם אכילה רגשית בקרב אנשים מבוגרים. נסקור את השיטות הבולטות לאיך מתמודדים עם אכילה רגשית, החל מגישות טיפוליות מעולם הפסיכותרפיה ועד לטבליות EatLess לדיכוי החשק לאכול והגברת תחושת השובע.
תסמינים של אכילה רגשית
אכילה רגשית היא תופעה נפוצה ביותר שיכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, אך מחקרים מצביעים על כמה תסמינים קבועים:
1. אכילת יתר כתגובה להופעת מצוקה ורגשות שליליים
2. הופעה פתאומית של רצון עז לאכול במצבי עקה וסטרס
3. צריכת מזון רבה ובלתי פרופורציונלית בתוך פרק זמן קצר
4. נטייה להתבודד לצורך אכילה ולהימנע מאכילה משותפת
5. דחף פנימי בלתי נשלט לאכילה מופרזת ולא תואמת מצב
6. דפוסי התנהגות כפייתיים והתעסקות מוגזמת במזון ואכילה
7. הפרעה בדפוסי האכילה לרבות אכילה ללא רעב ועל בטן מלאה
8. השתוקקות למאכלים עתירי פחמימות וסוכרים ("קרייבינג")
9. רגשות אשם, בושה, תסכול וחרטה לאחר האכילה
10. חוסר יכולת לשמור על משקל גוף תקין לאורך זמן
מהם הגורמים לאכילה רגשית?
ככל הפרעה רגשית, הסיבות לאכילה רגשית הן מגוונות. לרוב לא ניתן להצביע על סיבה אחת ויחידה, אלא על מכלול שלם של גורמים אישיותיים וסביבתיים.
להלן מספר סיבות וגורמי סיכון לאכילה רגשית:
- מגדר והשפעות חברתיות: מחקרים מראים כי בשל ההשפעות החברתיות של אידאל היופי וחוסר השוויון המגדרי, נשים מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות אכילה, ובכלל זה גם מאכילה רגשית.
- מתח ולחץ: מחקרים מצביעים על עלייה ברמות הורמון הסטרס (קורטיזול) כטריגר פוטנציאלי לאכילה רגשית. הקורטיזול מעורר תגובת סטרס שמגבירה את זרימת הדם וקצב פעילות הלב, תוך כדי איתות לגוף לצרוך מזון לשימור רמת אנרגיה תקינה.
- רגשות שליליים: מלבד מתח ולחץ, רגשות פסיכולוגיים שליליים כמו חרדה, דיכאון, בדידות וריקנות עלולים להפעיל תגובה פסיכולוגית שתגרום לאכילת יתר. הסיבה לכך היא הקישור שבני אדם נוטים לעשות בין אוכל ורגשות חיוביים כמו נחמה ואפילו שמחה.
- נטייה אישית: החוקרים מנסים להבין בימים אלו האם קיימת נטייה אינדיבידואלית לפתח הפרעת אכילה רגשית. המחקר בנושא עוד מצוי בעיצומו, אך כיום כבר ידוע על קורלציה בין הפרעות דיכאון, חרדה ומצב רוח לבין אכילת יתר על בסיס רגשי.
- השפעות חיצוניות: מצבי דחק ברמה הקולקטיבית (למשל מלחמות ומשברים כלכליים) ומשברים אישיים (כמו פרידה מזוגיות ואובדן של אדם קרוב) יכולים להוות טריגר לאכילת יתר רגשית.
האם אכילה רגשית מסוכנת?
עם הזמן וללא טיפול ראוי, התקפי האכילה הרגשית עלולים להפוך להרגל קבוע ואף יומיומי, מה שעלול לגרור השלכות שליליות ביותר, לרבות:
הופעה של הפרעות נפשיות – לרבות הפרעות אכילה ודימוי גוף (כמו אנרוקסיה ובולימיה), והחמרה של הפרעות קיימות
היווצרות של בעיות בריאותיות – כמו כבד שומני, סכרת, מחלות לב, סרטן ומחלות מטבוליות
פגיעה בערך העצמי – כולל בתחושת הביטחון, המסוגלות והשליטה העצמית וביכולת להתמודד עם מצבי לחץ
הפרעות בניהול המשקל – עלייה משמעותית במסת הגוף וצבירת שומן עודף (בעיקר שומן בטני)
איך לטפל באכילה רגשית?
האכילה הרגשית יכולה כאמור להתפתח לכדי דפוס התנהגותי קבוע, כובל ומזיק שיכול לפגום משמעותית בגופם, בנפשם ובחייהם של מי שסובלים מההפרעה.
אז איך להפסיק אכילה רגשית? למרבה המזל, אנשי מקצוע וחוקרים מתחומי המדעים, הרפואה והפסיכולוגיה פיתחו דרכי התמודדות יעילות ובריאות עם התופעה.
להלן חמש שיטות טיפול באכילה רגשית:
1) טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – פסיכותרפיה בשיטת ה-CBT (Cognitive Behavioral Treatment) הוכחה כשיטה יעילה להתמודדות עם מגוון הפרעות נפש ואכילה, ובכלל זה גם בהפרעת אכילה רגשית. במסגרת הטיפול, מזהים את דפוסי החשיבה וההתנהגות הבעייתיים ומחליפים אותם בדפוסים טובים ומיטיבים יותר. הטיפול מסייע בזיהוי הגורמים המפעילים את התגובה הרגשית שגורם לאכילת היתר ("טריגרים"), וכן מעודד מודעות להבחנה בין רעב פיזי אמיתי לבין רצון לאכול שמונע מסיבות רגשיות.
2) טיפול פסיכולוגי פסיכו-דינאמי – פסיכותרפיה בשיטה הדינאמית שואפת לנבור בנפש האדם על מנת לאתר את המקור למכאובים הנפשיים שגורמים לאכילת יתר רגשית. במהלך הטיפול, מנסים להעלות לפני השטח חוויות, רגשות וזיכרונות קודמים, חלקם לא-מודעים, ולעבד אותם. כך, עיבוד המצוקות והטראומות יכול לפתור קונפליקטים נפשיים שיסייעו גם להתמודדות עם הפרעות בדפוסי אכילה ובמערכת היחסים עם אוכל ואכילה.
3) טיפול פסיכולוגי דיאלקטי-התנהגותי (DBT) – פסיכותרפיה בגישת ה-DBT (Dialectical Behavioral Treatment) מתמקדת בשיפור מנגנוני הוויסות הרגשי ומעניק כלים להתמודדות עם רגשות שליליים שגורמים להתקפי האכילה. שיטת טיפול זו מתמקדת בשיפור אורחות חיים, שליטה על דפוסי חשיבה והתנהגות ומציאת איזון בחיי היומיום תוך פיתוח חמלה וקבלה עצמית.
4) טיפול אצל דיאטנ/ית קליני/ת – לצד הטיפול הרגשי-פסיכולוגי באכילה רגשית, מומלץ להיעזר בליווי מקצועי של דיאטנ/ית קליני/ת מומח/ית בהפרעות אכילה. טיפול זה יתמקד בהקניית מידע וכלים לפיתוח דפוסי והרגלי אכילה מאוזנים, בריאים ונכונים.
5) שינוי אורחות חיים – הפעם לא מדובר בשיטה אלא ברעיון שניתן לממש באופן עצמאי או עם תמיכה של מטפלים ואנשי מקצוע. המטרה כאן היא לייצר שינוי כוללני באורח החיים על מנת להפחית מתחים וכאבים רגשיים ולשפר את הרגלי האכילה והתנועה ברמת היומיומית.
מוצרים שעשויים לסייע עם אכילה רגשית
לצד השיטות שפורטו בסעיף הקודם, דרך נוספת להתמודד עם אכילה שנובעת ממקור רגשי היא באמצעות תכשירים טבעיים לניהול המשקל, כמו למשל טבליות EatLess.
על ידי הפחתת התיאבון (ובמיוחד הדחף למתוק) והגברת תחושת המלאות והאנרגיה, הטבליות מסייעות להימנעות מאכילת יתר.
בין אם מדובר ב"רעב רגשי" או ממשי, הכרומיום, הקפאין והסיבים התזונתיים שבטבליות מדכאים את תחושת הרעב והצורך לאכול.
לצד זה, הטבליות מכילות אנזימי עיכול וחומרים נוספים שממריצים את התהליכים המטבוליים בגוף, מה שתורם לשריפת השומנים בגוף.
מכאן שצד התרומה לפעילות מטבולית תקינה ושימור משקל תקין, טבליות EatLess מהוות "כוח עזר" משמעותי בתהליך ההתמודדות עם הפרעת האכילה הרגשית. לפרטים ורכישת הטבליות >>
מדריכים נוספים: איך להאיץ חילוף חומרים | דיאטה בלי פחמימות
Comments